פיזיותרפיה היא חלק משמעותי מהטיפול בפרקינסון. מחקרים והנחיות קליניות מראים שתרגול מותאם יכול לסייע בשיפור תנועה, הליכה, שיווי משקל, כוח, תפקוד יומיומי ואיכות חיים. ההנחיות הקליניות של ה־APTA לניהול פיזיותרפי בפרקינסון מבוססות על סקירה שיטתית של המחקר הקיים ומיועדות לסייע לפיזיותרפיסטים להתאים טיפול לפי צרכי המטופל, ולא כפרוטוקול אחיד לכולם. 

אבל בפרקינסון, התרגול עצמו הוא רק חלק מהתמונה. כדי לשמור על התמדה וביטחון לאורך זמן, יש חשיבות גדולה לקשר רציף עם פיזיותרפיסט שמכיר את המטופל, מבין את מצבו, עוקב אחר שינויים ומבצע התאמות בתוכנית הטיפול. מחקר איכותני משנת 2024 מצא שאנשים עם פרקינסון מתקשים לעיתים להתמיד בפעילות גופנית למרות שהם מכירים ביתרונות שלה, והדגיש את החשיבות של תוכנית מותאמת אישית, מטרות שנבנות יחד עם המטופל, ותמיכה שמחוברת לצרכים ולהעדפות שלו. הקשר עם המטפל מאפשר להפוך את הפיזיותרפיה מתרגול נקודתי למסגרת טיפולית מתמשכת: המטופל לא נשאר לבד עם ההנחיות, אלא מקבל ליווי, משוב, עידוד והתאמות בזמן. פגישה קבועה, גם מרחוק, עם פיזיותרפיסט אישי יוצרת נקודת בקרה מקצועית, מחזקת מחויבות לתרגול, ומאפשרת לזהות מוקדם שינויים בתנועה, ביציבות, בביטחון או בתפקוד היומיומי.

​

לכן, עבור אנשים החיים עם פרקינסון, פיזיותרפיה אינה רק “סט תרגילים”. היא קשר טיפולי מתמשך: איש מקצוע שרואה את האדם מאחורי המחלה, מתאים את התרגול ליכולות ולמטרות שלו, ועוזר לו להמשיך לנוע בביטחון גם בין מפגשים ובחיי היום־יום.

​